Xnet (Hebrew)

הקוטג’ בן אלפיים: נשרף בשנת 70, נבנה מחדש בשנות ה-70

כשבני הזוג זיבנברג עברו לעיר העתיקה אחרי מלחמת ששת הימים, הם הסתקרנו לדעת מה מסתתר מתחת לבלטות. אחרי חפירות ממושכות התגלו ממצאים מימי בית ראשון ושני, והתוצאה היא מסע במנהרת הזמן. אל תחמיצו גם את סרט הווידאו

מיכאל יעקובסון

17.05.2012

מה קורה כשבעליו של בית חדש מחליט לחפור לעומק מתחת לבלטות, ולחפש עתיקות מימי שלמה המלך והורדוס? השאלה לא הטרידה יותר מדי את בני הזוג תיאו ומרים זיבנברג, שעברו לגור ברובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים בתחילת שנות ה-70; היא כן העסיקה מהנדסים ואדריכלים שהצליחו להפוך שיגעון אישי למוזיאון יחיד במינו, שחזר לאחרונה לפעילות לאחר הפסקה ממושכת. זהו בית יוצא דופן שהוא גם אתר ארכיאולוגי יוצא דופן, ושניהם משולבים לבלי הפרד בקורותיהם של בעלי הבית.

היום קשה להאמין, אך בשנות השבעים כמעט מחצית מתושבי הרובע היהודי היו חילונים. ההתלהבות מהשכונה הציורית בשנים הראשונות אחרי שחרור העיר העתיקה במלחמת ששת הימים משכה לכאן, בין השאר, את יגאל אלון (שר החינוך וסגן ראש הממשלה), הסופר משה שמיר, הצייר וראש המחלקה לאמנות בבצלאל דדי בן שאול, ועוד הרבה יוצרים ובעלי מקצועות חופשיים. בשנות התשעים “גילו” החרדים האמריקאים את הרובע, ובמקביל לנטישה החילונית הכללית של הבירה, כיום ניתן לספור את מספר החילונים ברובע על שתי ידיים. משפחת זיבנברג היא אולי האצבע הוותיקה מכולן: תיאו, בן למשפחת יהלומנים יהודים מאנטוורפן, ומרים, ילידת תל אביב, שהגיעו לכאן מחיפה.

חלמו לגור כאן ולא הצליחו למצוא דירה

הבית נבנה בין השנים 1972-1969 כחלק מפרויקט של תשעה קוטג’ים, בתכנונם של זוג האדריכלים יעקב ואורה יער (אדריכל אחראי: עמי שנער). הקוטג’ים נבנו כחלק מהשלב הראשון של חידוש הרובע היהודי, יחד עם חידושם של כיכר בתי מחסה והמבנים הצמודים לה, והקמת בתי מגורים חדשים בדפנות הכיכר. בפרויקט היו מעורבים גם האדריכלים אליעזר פרנקל וסעדיה מנדל, שכבר שיתפו פעולה עם בני הזוג יער בחידוש העיר העתיקה ביפו (שעליו זכו יחדיו בפרס רוקח ב-1967).

כדי למצוא את הבית, יורדים מכיכר בתי מחסה בסמטה צרה ותלולה אל פתח קטן ונחבא בקיר, שאותו אפשר לפספס בקלות. דרכו חודרים אל העולם שאותו חשפו בני הזוג במשך כ-16 שנה, מתחת לביתם המחולק לשני אזורים: בית המגורים שוכן בחלק העליון ותופס את ארבעת המפלסים העליונים, ומרכז המבקרים והעתיקות שוכן בחלק התחתון, שנחפר מתחת לבית המגורים ומכיל שני מפלסים.

לכאן מגיעות קבוצות מכל רחבי הארץ והעולם, ואנחנו הצטרפנו לקבוצת יהודים אמריקאים. מרים זיבנברג, המשמשת כמדריכה הראשית במקום, תיארה באוזניהם את סיפורו של הבית מנקודת מבטה האישית. ימים ספורים אחרי שנגמרה מלחמת ששת הימים, מספרת זיבנברג, היא הגיעה עם בעלה לרובע וכשנעמדו מול נוף הר הבית הם אמרו זה לזו כי כאן יגורו. “לתיאו היו, כבר מילדותו באנטוורפן, כיסופים לציון ולירושלים”, מסבירה מרים לקבוצה, “הוא רצה לגור בקרבת הר הבית ופה הוא הרגיש שהגיע הביתה”.

לא חלף זמן רב והתחילו לשווק את הפרויקט שהתחיל להיבנות ברובע. הם מיהרו להתעניין, אך מאוחר מדי: כל הדירות כבר נמכרו. בני הזוג לא התייאשו, ובסופו של דבר הצליחו לרכוש דירה שכבר נקנתה, לאחר שבעליה התחרט. ב-1969, בזמן שביתם עוד היה במצב של שלד, לא יכלו השניים להתאפק ועברו להתגורר ברובע המתחדש. מווילה בשכונת דניה בחיפה הם עברו לישון בחדר זעיר, עד שהבית הזה הושלם ב-1972.

הם היו המשפחה הישראלית השלישית שעברה להתגורר ברובע, “ממש יחד עם הערבים” היא מספרת בהתרגשות. עימם עברו שני זוגות ישראלים נוספים, קבוצה של חיילי נח”ל וקבוצה של תלמידי ישיבת הכותל שהוקמה מיד בתום המלחמה. הרובע לא היה אז מרוצף, מואר ונקי, היא מציינת, אלא עיי חורבות עם ערימות בוץ וביוב זורם בסמטאות. בחלק מהבתים התגוררו משפחות ערביות, אך פינו אותן ככל שעבודות הבנייה התקדמו. מרים זוכרת שהתנאים הסניטריים לא עניינו אותה כהוא זה: “היינו יוצאים מהחדר שלנו והסתכלנו על השמיים ולא ראינו בכלל את כל הבורות, הבוץ והביוב הפתוח. כל בוקר יצאנו ישר לחפירות של מזר ואביגד (בנימין מזר ונחמן אביגד, הארכיאולוגים שחפרו בסביבת הרובע באותן שנים, מ”י) שנערכו מסביב, הסתובבנו ועקבנו אחרי התקדמות החפירות”.

חבר, אתה חופר

כיצד קורה שאדם קם בבוקר ומחליט לחפש עתיקות בבית שלו? “תיאו ראה כאן את הסביבה שהוא חלם עליה ועניין אותו מה יש מתחת לבית שלו”, היא מספרת בפשטות. “הוא לא ידע מה מסתתר מתחת, אך הוא שיער שבגלל הקרבה להר הבית כנראה היו פה לפני אלפיים שנה בתי מגורים של יהודים, כך שכנראה גם מתחת לבית שלנו נמצא אחד מאותם בתים”.

לאחר שהוחלט בין השניים על החפירה מתחת לבית, חזר זיבנברג אל משרדם של בני הזוג יער והזמין אותם להמשיך ולתכנן את הבית, אך הפעם כמרכז מבקרים. כיצד מתחילים לחפור מתחת לבית קיים? הרובע היהודי בנוי על שכבות היסטוריות, ולצורך בתי המגורים החדשים נחפרו יסודות שהגיעו לסלע ההר, לעומק של כ-10 מטרים. לאחר ששכר את שירותיו של משרד מהנדסי הבניין הורוביץ-בוך, גילה הדייר שהיסודות העמוקים מבטיחים שהבניין שלו לא יקרוס. מה לגבי הרחוב כולו? כאן כבר היה צריך להקים קירות תמך, כדי שהרחוב לא יקרוס. וכך היה: פרויקט יציקת הקירות נמשך לא פחות משמונה שנים, והוא שאיפשר את חפירת והוצאת העפר וחשיפת העתיקות.

בחפירה הצליחו לחשוף בית מגורים מתקופת בית שני, מקווה, חפצים שונים וכן שרידים לשריפה הגדולה שכילתה את האזור עם חורבן בית המקדש וירושלים בשנת 70 לספירה. אחד הממצאים האישיים שמצאו היה מפתח לתיבת תכשיטים, שעוצב כטבעת וככל הנראה שימש את בעלת הבית. מרים זיבנברג עונדת על אחת מאצבעותיה העתק של הטבעת המקורית, המוצגת כאן, שאותו הזמינה מצורף זהב. לצד הממצאים הקדומים נמצאו גם חפצים ממלחמת השחרור, ובהם אקדח ורובה ששימשו את לוחמי הרובע העבריים ונותרו חבויים חצי יובל שנים, עד שנחשפו והשלימו חוליה נוספת בסיפורו של המקום שמוצג לקהל. זאת, לאחר שהמקום קיבל אישורים מוועדות התכנון והבנייה, מרשות העתיקות. כיום הוא פועל במסגרת עמותה ציבורית.

שפה אדריכלית חדשה ומינימלית

“כאן הייתה לנו הזדמנות לחשוב ולחפש שפה אדריכלית שתהיה מודרנית באופן חד-משמעי, אך גם תהיה באבן ותשתלב במרקם של העיר העתיקה”, מתאר את תהליך התכנון האדריכל יעקב יער, בשיחה המתקיימת במשרדו. את העבודה עם בני הזוג זיבנברג הוא זוכר כאתגר לא רגיל, שדרש ממנו להיות קשוב ולהתאים את רעיונותיו לרצונותיהם. יער רחש הערכה רבה לתיאו, שהיה מוכן להשקיע מעל ומעבר בביתו, מה שיצר לדבריו את “הבית הכי מושקע ברובע”.

אף שהמקום פתוח למבקרים מאז 1986, התצוגה עדיין לא הוקמה במלואה ומרבית המוצגים שמורים מחוץ למקום, כך שהחדרים הפתוחים ריקים ממוצגים. ואולם, מבחינתם של חובבי האדריכלות והעיצוב, המוצגים הארכיאולוגיים הם רק קישוט מיותר, משום שעבודתם של בני הזוג יער היא יצירה אדריכלית עשירה, הנסמכת על תפישתו של האדריכל הגרמני מיס ואן דר רוהה, Less is more, שמשמעותה עיצוב מינימלי ככל שניתן.

האדריכלים תיכננו כניסה מרשימה למוזיאון מכיוון אחר, אך היא לא נמצאה נוחה לגישה, ולכן משתמשים בכניסה צדדית המקושרת היטב לכיכר ולרחוב החומה הסמוך. בקומה העליונה במוזיאון יש אולם רחב ידיים המתחלק לחצאי מפלסים וכולל אזור הרצאות והתכנסות, חדרים פתוחים להצגת מוצגים ומרפסת המשקיפה על הקומה כולה. חלק מעיצוב הפנים נבע מהצורך להשתלב בעמודי היסודות המאסיביים. אחד מהעמודים מכוסה כולו בניילון כדי לשמור על האדמה החרוכה שמכסה אותו – שריד לשריפה שכילתה כאן את הבתים לפני 2,000 שנה.

הקומה התחתונה היא האתר הארכיאולוגי עצמו, הנוגע בשכבת הסלע המקורי של ההר, ובו נחפרו ממצאים מתקופת בית ראשון ובית שני. ההליכה על רצפת עץ ארעית וחורקת, מעל לממצאים הקדומים, היא חוויה בפני עצמה. החלק השני של הבית מרשים לא פחות ומייצג אדריכלות מודרניסטית מעולה, המשתלבת היטב בסביבתה העתיקה והמסורתית. בעוד שאזור חדרי השינה נמצא במפלס נפרד, החוצץ בין אתר המבקרים לבית המגורים, הרי ששלושת המפלסים העליונים של הבית מקושרים ויוצרים חלל מתמשך. ראשיתו במפלס הכולל חדר כניסה, מטבח ופינת אוכל. דרכו עולים בחלל דו-קומתי אל הסלון והספרייה, ומשם למפלס הגג המרוהט בספסלים מבונים. מהגג נשקף אחד הנופים המבוקשים, המשמעותיים והטעונים פוליטית ביותר בעולם: הר הבית ובמרכזו כיפת הזהב, הר הזיתים עם בית הקברות היהודי, עיר דוד.

העיצוב בא לידי ביטוי בחלוקה המבנית לרשת מודולרית כפולה של קווים, שמופיעים בחתך ובתכנית ומארגנים את המבנה כולו באופן מופתי. הפתחים בתקרה מחדירים אור יום פנימה, והמדרגות הופכות למרפסות פנימיות המעניקות זוויות ראיה נוספות על החדרים. נישה קטנה ואינטימית נוצרה הודות לניצול שטח שנותר מאחורי המדרגות. אך לבד מהעיצוב המוצלח, את העבודה מעשיר הריהוט המודרני שרכשו בני הזוג במסעותיהם בעולם. שילוב של תקרות בטון שבהן נותרו עקבותיהן של תבניות העץ שנצבעו לבן, החללים הגיאומטריים הכפולים, פתחי התאורה הטבעית, רצפת אבן חברון הבוהקת, הקירות הלבנים שעליהם תלויות עבודות אמנות דיגיטלית שיצרה בשנים האחרונות מרים זיבנברג – כל אלה יוצרים כאן אווירה מיוחדת במינה.

המיקום של הבית, העיצוב האדריכלי והעיצוב הפנימי הפכו את בית זיבנברג לפנינה אדריכלית שמשכה אליה מבקרים רבים. בין השאר צולם פה הסרט ההוליוודי “מזימות בירושלים” (The Sell-out) בכיכובם של אוליבר ריד וריצ’רד וידמארק, כמו גם סרט של נשיונל ג’יאוגרפיק. בעתיד יש תוכנית לקיים כאן, בימי שישי בצהריים, קונצרטים וסדרת הרצאות על ארכיאולוגיה.

איך מגיעים:

האזור הפרטי סגור לביקור. במרכז המבקרים מתקיימים סיורים לקבוצות, בתיאום מראש

טלפונים: 02-6282341 או 054-7267754

Advertisements

Leave a Reply

Fill in your details below or click an icon to log in:

WordPress.com Logo

You are commenting using your WordPress.com account. Log Out / Change )

Twitter picture

You are commenting using your Twitter account. Log Out / Change )

Facebook photo

You are commenting using your Facebook account. Log Out / Change )

Google+ photo

You are commenting using your Google+ account. Log Out / Change )

Connecting to %s